ברוכים הבאים לפרק מס' 7,583 של "מה לא בסדר בתמונה הזאת?"

ברקע: בעוד שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נוסע למצרים לדון בחידוש שיחות השלום עם מה שמוגדר המנהיגות הפלסטינית, ממשל אובמה מגביר את הלחץ על ישראל לעשות וויתורים.

התיאוריה המשונה: העקשנות של ישראל, לא ההתנגדות הפלסטינית, היא המכשול בדרך לפתרון שתי-מדינות.
בקריאת אזהרה שנשמעה בכל העולם, אמר השליח המיוחד ג'ורג' מיטשל בשבוע שעבר לצ'ארלי רוז, שוושינגטון "יכולה לעכב את הערבויות לישראל" אם זה יידרש, כדי לקדם את תהליך השלום.
במילים אחרות, ארה"ב היא בת הברית הנאמנה של ישראל, בהבינה שהמדינה הקטנה עומדת תחת איום טרור מתמשך. רק שאנחנו בכלל לא באמת כאלה.

בחזית התמונה: טרוריסטים של חמאס, שלקחו פסק זמן אחרי הפעולות הישראליות המוצלחות נגד הטרור, מחדשים את המלחמה נגד עצם הרעיון של מדינה יהודית.

טילים ומתקפות רצחניות ביוזמת חמאס- שהביאו למתקפת ישראל בעזה לפני שנה- חזרו כדי לנקום. על פי נתניהו, יותר מ-20 טילים ופגזים נורו מעזה בשבוע האחרון, כשהם גורמים למתקפה אווירית בתגובה.
כמה מטילי חמאס הצליחו לעבור את הגבול לתוך דרום ישראל. אחרים לא. כולם נורו במטרה לפגוע בבתי ספר, בתי מגורים או בתי כנסת. כולם נועדו לעורר פחד, עם הבטחה לעוד טילים שיבואו.

בעוד חמאס ממטיר חומרי נפץ, הארגון מתרברב ביכולתו להבריח נשק לתוך עזה. ביום שישי פרסמו הטרוריסטים תמונות של צעצועים חדשים ונוצצים: טילים בעלי ראש נפץ כפול, מתוכננים לחדור למבנים ממוגנים, ורימוני יד חודרי שריון.
הדובר אבו-עוביידה איים שלחמאס יש "אלפי לוחמים ונשק טוב שיכול לפגוע בישראל".

"הקהילה הבינלאומית"-שמסתכמת בקבוצה קטנה בוושינגטון- צריכה להתעורר מהפנטזיה של הפעלת לחץ "מאוזן" במזרח התיכון. תתעוררו ותכירו במציאות: יש שני צדדים בקונפליקט הזה. אחד רוצה לחיות בשלום עם שכניו, והשני רוצה ששכניו ילכו לעזאזל.

אם לא, ועד שלא, נפעיל יותר לחץ על הטרוריסטים מאשר על המנהיגים של ישראל שנבחרו באופן דמוקרטי, הדרך לשלום תוביל היישר לתוך קיר לבנים.

אז שוב, מה לא בסדר בתמונה הזאת? אם אתם לא יכולים לראות, אתם לא מסתכלים טוב מספיק.

המאמר התפרסם במרכז הירושלמי לעניני צבור ומדינה.