ישראל מוצאת את עצמה במידה גוברת והולכת בעמדת מגננה ביחס לנושא זכויות אדם - בין שמדובר בדו"ח האחרון של ארגון אמנסטי או בדו"חות או"ם, כמו הדו"ח שפרסמה הוועדה בראשות השופט גולדסטון.

לא כך היו פני הדברים בעבר: לפני 60 שנה, בשוך מלחמת העולם השנייה, עמד העם היהודי בחוד החנית בכל הקשור לניסוח המסמכים שהיוו את הבסיס למשפט הבינלאומי. זכויות אדם היו יוזמה יהודית. היה זה רפאל למקין, יהודי ממוצא פולני, שטבע את המושג "ג'נוסייד," שאומץ באמנה למניעת רצח עם ב-1948.

באותה שנה אימצה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, שהמנסח המרכזי שלה היה רנה קאסן, שגדל בדרום צרפת ולמד בבית ספר יהודי-דתי. המשפטן היהודי שבתאי רוזן הניח את התשתית למה שעתיד להיות בית הדין הפלילי הבינלאומי, שלימים העמיד לדין פושעי המלחמה.


די להתבונן ברשימת המדינות שהצביעו במועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה ב-12 בינואר 2009 בעד הקמת הוועדה שנודעה לימים כוועדת גולדסטון, ששמה לה למטרה "לחקור את ההפרות החמורות של זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים." סין, קובה, פקיסטן, רוסיה וערב הסעודית - לא בדיוק נושאות הדגל של זכויות האדם.

ומי השותפים של אותם ארגוני זכויות אדם? מתברר שהחומר נאסף על ידי ארגון אלתות'יק, שהוא הזרוע המשפטית של חמאס. במילים אחרות, עורכי דין בריטים העוסקים בזכויות אדם משתפים פעולה עם ארגון טרור אסלאמי קיצוני שקורא להשמדת ישראל והמערב בכלל.


בפעם הבאה שישראל תותקף בשם זכויות האדם, עליה לראות את עצמה כמגינה של החוק הבינלאומי ולהוביל את המאבק נגד אלו המחריבים אותו באמצעות פוליטיזציה צינית שלו.

האמת היא שצה"ל מהווה דוגמה טובה לדרך שבה חברה המוקירה זכויות אדם מנהלת מלחמה נגד הטרור בתוך אוכלוסייה החיה בצפיפות, תוך שהיא משקיעה משאבים כבירים כדי לספק אזהרות רבות לאוכלוסייה לפני תחילת התקפה. אין עוד צבא בעולם שמנהל מלחמה כמו ישראל. התפקוד של צה"ל ב"עופרת יצוקה" לא רק שלא פגם במחויבותה לזכויות אדם, אלא דווקא אישש אותה.

כאשר קציני צה"ל מקימים בית חולים שדה בהאיטי ומצילים מאות מנפגעי רעידת האדמה, הם מגינים על זכות האדם הבסיסית ביותר: הזכות לחיים. יש להדגיש שהצוותים הישראליים הפועלים היום בהאיטי ושפעלו בעבר בארמניה, טורקיה ורואנדה, מביעים את מחויבותם לזכויות אדם במעשים ולא במילים ריקות.

למרבה הצער, עבור רבים בקהילייה הבינלאומית מסתתרים מאחורי קידום זכויות האדם מניעים זרים ומטרות פוליטיות. בעבור ישראל, זכויות אדם הן חלק מערכי היסוד שעליה לנכס לעצמה, במקום אלו המסלפים זכויות אלה ומרוקנים אותן מתוכן.

הידיעה התפרסמה במלואה במרכז הירושלמי לעניני צבור ומדינה.