על המשבר שתמיד "ממשמש ובא"

נייר העמדה של אמנסטי אינטרנשיונל, שכותרתו "נחנקים: רצועת עזה תחת המצור הישראלי" טוען כי עזתים סובלים במידה רבה מאוד תחת מה שהם מכנים "מצור". טענות אלה מסתירות את המהות האמיתית של היחסים בין ישראל ועזה. ראשית, אלפי התקפות של טילי חמאס ומחבלים מתאבדים הקדימו והובילו לסנקציות הכלכליות שהופעלו על ידי ישראל. למרות זאת, כפי שמציין הדו"ח האחרון של משרד הביטחון, זרם הסיוע ההומניטארי לעזה גדל בכמעט 900% בשנת 2009 בהשוואה ל-2008. עם זאת, מבקריה הנצחיים של ישראל, כדוגמת אמנסטי, הפכו לקולניים יותר ויותר. מתיחת הביקורת על המצב ההומניטארי הנורא לכאורה, מסלף את התמונה הכללית בעזה ומשכיח את הסיבה האמיתית לנסיבות הפחות-מאופטימליות, שבהן חיים העזתים.

אוכלוסיית עזה: בריאה ומשכילה יותר ממקומות רבים בעולם

האוכלוסייה של עזה בריאה יחסית ומשכילה. למעשה, המדדים הקלאסיים של רמת החיים מציבים את עזה בעמדה חזקה יחסית. תוחלת החיים ברצועת עזה היא 72.34 שנים, גבוהה יותר מרוסיה (65.94 שנים), איי בהאמה (65.72 שנים), והודו (69.25 שנים). באופן דומה, בעזה שיעור תמותת התינוקות (21.35 מקרי מוות/1000 לידות תקינות) נמוכה הרבה יותר מבאנגולה (182.31 מקרי מוות/1000 לידות תקינות), איראן (36.93 מקרי מוות/1000 לידות תקינות) וברזיל (26.67 מקרי מוות/1000 לידות תקינות).
אולי העובדה המדהימה ביותר, לאור הכיסוי התקשורתי הסנסציוני ששולל את סיכוייה של עזה לעתיד טוב יותר, היא שהאוריינות בעזה עומדת על 92.4%. שיעור זה גבוה בהרבה מהודו (47.8%), מצרים (59.4%) ואפילו סעודיה העשירה (70.8%).

מדיניות החמאס -בחירה דמוקרטית של תושבי עזה

בה בשעה שישראל מוצגת כאשמה בכל בעיותיה של עזה, אמנסטי לא מזכירים את ההצלחה האלקטוראלית של חמאס. אפילו לפני ההפיכה שהדיחה את הרשות הפלסטינית של מחמוד עבאס, חמאס הצליח להיבחר על ידי רוב הקולות של הבוחר הפלסטיני. חמאס לא הסתיר את הפנאטיות הדתית שלו או את השיטות שבהן הוא ישתמש אם ייבחר. אמנת החמאס ברורה לגבי כוונתו להשתמש באמצעים אלימים כדי להשמיד את ישראל ולהכניס את כל אזרחיה תחת שלטון אסלאמי-פלסטיני. הם מכריזים בבירור שפשרה לא באה בחשבון; "פתרונות שוחרי שלום וועידות בינלאומיות מנוגדות לעקרונות של תנועת ההתנגדות האסלאמית." מצביעי עזה הבינו היטב את ההשלכות על תנאי המחיה של ממשל חמסטאן פונדמנטליסטי.

בעבר, כאשר ישראל סיפקה ואפשרה מעבר של סחורות שנתרמו עבור האזרחים של עזה, היו הוכחות 'חד משמעיות, לכך שהחמאס מסב את האספקה ל'שימוש טרוריסטי'.  לדוגמה, התלונות החוזרות והנשנות של אמנסטי, שהיצוא של חומרי בניה נחסם על ידי ישראל, מתעלמות מכך שאותו מלט המיועד לבנייה מחדש של בתי ספר, יכול גם לשמש לחיזוק של מנהרות ההברחה ושל בונקרים צבאיים.

לקריאת המאמר במלואו, במרכז הירושלמי לעניני צבור ומדינה, לחצו כאן.