בכל שיחות המו"מ עולה סוגיית הפליטים - עניין מורכב וטעון.

פרופ' נחמיאס, חוקרת בכירה במכון היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה, המכהנת גם במכללת אשקלון ובאוניברסיטת מרילנד, מציעה שישראל תסתמך על החוק הבינלאומי ועל תקדימים בינלאומיים מהם עולה כי בפועל לא קיימת סוגיית הפליטים הפלשתינים. לו תוסר הכותרת של 'מחנות פליטים' מעל המקומות בהם מתגוררים אותם המוגדרים כפליטים יימצאו כפרים וערים לכל דבר כאשר המתגוררים בהם משוקמים לחלוטין.

פרופ' נחמיאס מציגה כדוגמא למחנות פליטים את המציאות בהאיטי או מציאות המעברות הישראליות בשנות החמישים. לעומת כל אלה בתי האבן והרחובות בשכונות המוסדרות, הן בישראל והן במדינות השכנות, מוכיחים שמדובר באנשים ששוקמו בפועל באופן ראוי וכזה שמסיר מעליהם,על פי החוק הבינלאומי, את תווית הפליט.

לפי נחמיאס המניע המוביל את המשך הגדרתם של אנשים אלה כפליטים הוא אך ורק ארגון אונר"א. "אונר"א הוא לא סוכנות סעד אלא סוכנות תעסוקה בינלאומית עבור הפלשתינים."

עדות לכך נמצאת בספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר של האונר"א, אותם ספרים שהרשות הפלסטינית וחמאס משתמשים בהם. הספרים לא מכירים בזכותה של ישראל להתקיים, והם עמוסים בתוכן שמאדיר מחבלים מתאבדים בעיני ילדים.
מנהל משרדי אונר"א בניו-יורק, אנדרו ווייטלי, אמר בעניין חומר הלימוד: "אני לא חושב שזאת סוגיה של מוחלטות. האם יש בעייתיות בספרי לימוד ישראלים שמכחישים את הקו הירוק? ספרי לימוד של אנשים שהם במצב של סכסוך הם בדרך כלל כאלה [לא תקינים מבחינה פוליטית].... אנחנו צריכים להסתכל לא מנקודת מבט מוסרית, אלא להסתכל על תנאי המציאות שבהם אנשים חיים".

הוא אף הסביר שהארגון לא דוחה עובדים על סמך השתייכותם לחמאס "באותו אופן [שאם היו מראיינים אותך לתפקיד באו"ם] בו לא היו שואלים אם אתה דמוקרטי או רפובליקני".

סוכנות זאת של האו"ם מקבלת את התמיכה הגדולה ביותר שלה ממשלם המיסים האמריקאי. רק בשבוע שעבר הכריזה ארה"ב על תרומה של 40 מילון דולר לאונר"א עבור "רפואה דחופה, חינוך ושירותים הומאניטאריים ל-4.7 מליון הפלסטינים ברחבי האזור".

כל עוד ארה"ב ואחרים ימשיכו לממן את שטיפת המוח הזאת, כיצד יכול העולם לצפות לשלום במזרח התיכון?