בכנס הרצליה השנה, נתניהו הפתיע את הציבור כאשר לא הקדיש את רוב נאומו לא לנושא איראן ולא ליחסים עם הפלסטינים, כי אם לחינוך. בייחוד, הוא דיבר באריכות "על חינוך ילדינו לערכים הקשורים לזהותנו ומורשתנו, חינוך ילדינו לדעת את ההיסטוריה של עמנו, חינוך נוער ומבוגרים להעמיק את הקשר שלנו אחד לשני ולמקום הזה."
נתניהו דיבר על הדחיפות לחבר ישראלים להיסטוריה היהודית והציונית, ללימוד התנ"ך, לעודד ביקורים לאתרים בעלי חשיבות לאומית ולאפשר לישראלים לטייל ולחקור את ארצם. "עם צריך לדעת את עברו על מנת להבטיח את עתידו," הוא אמר.

המלומדים הגיבו לתוכן דבריו של נתניהו בכעס ובבושה, דבר שמראה כמה מבקריו התרחקו מהאידיאלים של מייסדי המדינה.

מייסדי מדינת ישראל הכירו בחשיבות החינוך בעיצוב האומה. הם שיבחו גיבורים יהודים, מדמויות תנ"כיות ועד אגדות ציוניות. הם ראו את האתרים ההיסטורים בכל ארץ ישראל כאבני בוחן לציונות. ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, השתתף בקבוצת לימוד תנ"ך שבועית והרבה להיפגש עם אקדמאים, פילוסופים וסופרים לדון בתרומותיו - בעבר ובעתיד - של העם היהודי לעולם.

אך בן גוריון איננו, והבאים אחריו לא המשיכו את המאמצים שלו להנחיל ערכים יהודיים וציוניים לדורות הבאים. חלקם האמינו שציונות באופן טבעי זורמת בעורקים של כל ישראלי צעיר, ועל כן מאמצים אלו מיותרים. חלקם היו בדעה שחינוך לערכים יהודיים לאומני מדי. התקשורת הישראלית, הצינית ולעתים אף אכזרית, תרמה להיחלשותן של האמונות האידיאליסטיות והתמימות של הדורות המייסדים.
התוצאות ברורות: ראינו ירידה במוטיבציה הציונית ולגיטימציה לירידה מישראל, כאשר 35% מהנוער הישראלי אמרו בסקר ב-2007 שישקלו לעבור לגור בחו"ל. יותר ויותר ישראלים לא משרתים בצבא. וגרוע מכל, חלה ירידה בבטחון שלנו בצדקת דרכינו והפחתה בהרגשת הגאווה במדינתו, בצבאנו, במוסדות הלאומיים שלנו.
חזרה למוטיבציה ציונית חזקה ומוחלטת אפשרית רק על ידי חינוך. במשך שנים, מושמעות אזהרות על הזנחת מורשתנו וערכינו על ידי ממשלות. מנהיגים פוליטיים וחברתיים הצהירו שמשהו צריך להיעשות לגבי חינוך. אך שום דבר לא קרה.

ופתאום, ראש הממשלה קם בכנס הרצליה ומעז לנאום על החשיבות של החינוך כמרכיב מרכזי בבטחון של המדינה.

האיום האיראני אמיתי ומבשר רעות; האיומים של סוריה מדאיגים; העדר הרצון של הפלסטינים לשוב למשא ומתן מטריד; דוח גולדסטון מזעזע. אך בכדי להתמודד מול הסכנות האלו - ועוד הרבה - אנו זקוקים לעם חדור מוטיבציה, מודע למציאות הניסית של תחייתו בארצו, מסור למטרות הציונות ולערכים יהודיים נצחיים.
בעניין הבטחון הלאומי של ישראל, נאומו של נתניהו היה הכי קשור.

(חלקים מתוך מאמר של מיכאל בר זוהר, שהתפרסם באנגלית)
לקריאת כל המאמר, לחצו כאן.