יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, הקדיש השנה את נאומו המרכזי בהר הרצל ל"מתקפה על ירושלים."

הוא הדגיש את החשיבות בכך שירושלים תהיה רלוונטית לכל הישראלים, "כי על ירושלים רלוונטית, הרי הרבה יותר קשה לוותר."

ריבלין הביע דאגה על הפירוד בעם, על שכל קבוצה מתבצרת עם עצמה, ואמר כי "מנטאליות חומות הבטון והתיל, מנטאליות ההסתגרות בשכונות הומוגניות, מנטאליות, הבריחה מכל דיאלוג עם ה'אחר', איננה רק הרסנית לתשתית החברתית והאזרחית שלנו, היא גם זו, שמאפשרת היום את הקולות התובעים את קריעתה של ירושלים."

בסיום נאומו, הבהיר ריבלין: "בל יטעו בנו, לא תהיה שותפות עם התובעים מאיתנו, לעמעם את זהותה הציונית של המדינה. לא נתנצל: לא על כיבוש קטמון, יפו או צפת, לא על שחרור חברון, ולא על בניינה של ירושלים בירתנו".